ארכיון התגית 'מרחב מחיה'

Feb 17 2013

מה אומר פנג שואי על צפיפות?

מאת נושאים בחירת בית,כללי

 
 הרבה פעמים אנחנו עוברים חוויה מטרידה מורטת עצבים או קשה, ובמבט לאחור צוחקים בהתלהבות כשנזכרים בה.
לעיתים אנחנו קולטים ״און-ליין״ את ההומור שבסיטואציה ואח”כ אומרים  ״במקום לבכות צחקתי״. 
 
ולפעמים אפשר להתמיר מיד סיטואציה לא נעימה בבדיחוּת משחררת.

fish

 

והמעשה שהיה כך היה:

חברתי ואני נרשמנו לסדנה שהתקיימה, אבוי, מרחק 90 ק”מ ממרכז היקום (זה תל אביב
כמובן) ומבחירה מושכלת העדפתי שלא לקחת את הפרייבט (המכונית הפרטית שלנו שהיא ג׳יפ, זולל סולר ומזהם) זאת מתוך התחשבות בבני משפחתי, באקולוגיה ויוקר הדלק.
נמצאה שותפה לסדנה שהציעה לנו להצטרף אליה לנסיעה.
ביום שלפני הסדנה כולנו הכינונו מאכלים לארוחות המשותפות. אני הכנתי מרק בסיר לחץ ענק, עבור 20 משתתפים. המסיעה שלנו הכינה שתי פשטידות יפיפיות וחברתי קנתה שק מלא כל טוב לסלט כביר.
חברתי ואני בחרנו ללון באזור הסדנה אך מסיעתנו החמודה בחרה לחזור לבעלה ומיטתה ללילה שבין ימי הסדנה. לפיכך אנו באנו עם תיקים/מזוודות ומ’ רק עם תיק אישי קטן.
 
בהגיעי בבוקר לביתה של מ’ אמרה לי שאנחנו מחכות גם לד’ משתתפת נוספת שתיסע איתנו. זאת הייתה הפתעה מבחינתי, כי כן ידעתי שבחצי הדרך אנו אוספות חביבה נוספת. 
 
כאן כבר התחלתי לקוות, בשקט בלב, שמ’ בעלת מכונית גדולה ונוחה.
מ’ הגיחה עליזה בפתח ביתה והלכה להביא את האוטו מהחניון. חזרה כשבידה תיק לשים בבייתה כדי לפנות מקום לתיקים ולסירים.
,כשיצאה מהחניון עם המכונית נשמתי נשימה עמוקה, אשר יגורתי בא, מכונית זעירה !!! פתחתי את תא המטען הקטנטן שחציו תפוס ע״י ארגז עם צרכי חירום, שמתי שם את התיקים של ד’ ושלי וכן את הסיר. הפשטידות הונחו על ״אדן״ התא כדי שלא ימעכו כמובן. יצאנו לדרך עדין עליזות לאסוף את חברתי ע’ 
 
ע’ המתינה בתחנת אוטובוס על דרך נמיר ולצִידה הצֵידה שלה. מזוודת דיילים, כרית ענקית, כסא מתקפל, שק עם ירקות, תיק אישי ומעיל גדול (אמרתי צפון?).
 
מ’ מבוהלת פלטה ״מה, היא הביאה חצי מהבית?״ וע’ שהופתעה מהמכונית הזעירה ומכך שאנו כבר 3 נשים ברוכות ברכב החווירה.
 
יצאתי ועזרתי לארגן מחדש את תא המטען, אבל הכיסא הירקות והתיקים נשארו במושב האחורי איתנו. 
 
כמובן שבשלב זה כבר לא היה זמן לאלתורים והחסימה של הירידה לאיילון הגבירה את הדחיסות של המתח הקל שנוצר באוטו. 
 
פָּרץ דיון מלומד (כולנו רוחניקיות מכורות לחפירות, תאבות להזדמנויות של נטרול ריבים וחיפוש דרכי גישור ושלום עולמי), 
האם הייתה צריכה מ’ להודיע לנו על כך שנהיה 5 באוטו ובאוטו כה קטן ?!
 
מכיוון שכולנו כה נאורות הצלחנו במתק שפתיים ובדיבור תקשורתי ישיר (נושא הסדנה, בערך) לנוע הלאה בראש ובלב. 
מ’ הודיעה לא’ שאנחנו בדרך אליה אך שהיא מציינת בפניה שאנו עם רכב קטן ומלא. מלא !
 
את א’ מצאנו נפרדת מכל משפחתה החמודה כשכל אחד מהם מחזיק משהו משלה להביא איתנו לנסיעה: מזוודה, תיק סיר…
א’ פרצה בצחוק לבבי ומשוחרר בראותה אותנו כבר דחוסות למדי, ונכנסה לרכב כשכל אחת מאיתנו מקבלת דבר מה לשים על הברכיים ודבר מה תחת הרגליים.
 
כמובן שלכשהגענו הפכה הנסיעה הסרדינית לבדיחת היום ובשובנו לתל אביב מצאה א’ טרמפ עם משתתף אחר, להקלתנו המרובה.
 
אנחנו הפקנו מהאירוע הזדמנות לבחון את עצמנו, מה שנמשך יומיים תמימים בסדנה וחזרנו הביתה מאד עייפות אך מאד מרוצות.
פנג שואי ברכב
 
אמנם אני לא עושה ייעוץ פנג שואי למכוניות אבל האירוע הדליק לי את הגירוי לבחון את נושא הצפיפות  ע״פ העקרונות של פנג שואי.
 
הפנג שואי עוסק תמיד בחלל שמשרת אותנו ואת צרכינו. כמובן שנושא הצפיפות הוא סובייקטיבי. אבל גם בתוך המנעד הענק שבין מרחבים ענקיים מבוזבזים לבין החיים בקופסת גפרורים יש לעשות סדר בסובייקט.
 sweet Yaris
זכור לי סיפור שסיפרה מורתי על לקוחה עשירה כקורח מסביון שחיפשה לעבור לבית קטן כיוון שהוילה הענקית גרמה לה להרגיש רע. ובדידות.
 
זכור לי ייעוץ שנתתי אני לאשה נפלאה, מטפלת במקצועה, גרושה עם ילד, שביקשה את עזרתי לארגן אחרת את דירתה בבעלותה, לקראת כניסה של בעלה החדש שמביא עימו ילד מנישואיו הקודמים. 
בינתיים הם גרו יחד בדירה הקטנה שלו.
ישבנו על השרטוט של הדירה בודקות את אפשרויות השיפוץ והשינוי. חדר ההורים יוחלף עם חדר הילדים, המרפסת תשאר לטיפולים שלה, הסלון ישאר סלון. 
״איפה הפינה שלו? שאלתי, ״ איפה המקום שלו בבית?״ הקשתי, שכן חדר השינה המיועד היה קיטון זעיר.
ולא הייתה תשובה. 
הוא לא זכה להכנס לבית כי הם נפרדו עוד בטרם הוציאו לפועל את המעבר לשם.
איטואיטיבית הבנתי שסימבולית לא באמת היה לו מקום בחייה. הוא לא היה זקוק לחדר משל עצמו, אלא לפינה סמלית שמכבדת את קיומו, את הצטרפותו לבית. או יצירת יישות חדשה של הנישואים האלה. 
 
אז מה זאת צפיפות?
 
צפיפות או רחבות היא הרגשה!
הרגשה שמכבדת את צרכי הגוף והנפש שלנו במרחב פיזי.
יש כאלה, כמו במשפחה שלנו, שאוהבים ומשוועים לחדרים גדולים גבוהים ופתוחים, המרגישים שלכל פונקציה בחיים דרוש חדר נפרד. בביתנו המיתולוגי שבירושלים היה לי לעצמי: חדר תפירה, סטודיו לקרמיקה, חדר לטיפולי רפלקסולוגיה/שיאצו, וזאת מלבד חדר עבודה גדול וחדר שינה גדול שחלקנו בעלי ואני. וואו ! איזה עושר ואיזה אושר !
אני לפחות יכולה להצדיק את הפינוק בכך שמכל חדר יצאו ונוצרו דברים נפלאים: 4 ילדים, מלא יעוצים, כדים וכלים, טיפולים מרהיבים, ובגדים ותחפושות לרוב שתפרתי לילדים וחבריהם.
 
אבל אני מכירה גם אנשים צנועים ויפים להפליא שמרגישים מצוין גם בדירה שגודלה כגודל חדר השינה שהיה לנו בערך. הם מצליחים לייצור לבשל ולארח ולהיות ולחיות בשמחה.
 
ויש כאלה שמרוב תחושת חנק בבית ייצאו ויעשו מנגל על אי-תנועה בכביש הראשי העיקר לברוח מדלת אמותם.
 
כמה מרחב צריך ילד? חדר ? חצי חדר? 
לכמה מרחב זקוק זוג? 
איפה לעבוד כשחייבים או רוצים לעבוד מהבית? כמה שטח דרוש לחדר עבודה?
 
אלה כמובן שאלות מתגרות, התשובה עליהן היא ייחודית ואישית לכל מקרה לגופו. אבל כן הייתי מעודדת כל אדם, זוג או משפחה לבחון בצורה לא קונוונציונלית את הצרכים האמיתיים שלהם ולא ללכת בהכרח עם התבנית של סלון אחד ח׳ שינה אחד להורים, חדר לשני ילדים ומבואת כניסה לכלב. 
 
הבנת הצרכים המשוקללת תיצור בית במלוא המובן של בית ולא רק מקום מגורים. ובעזרת יועץ פנג שואי גם ייבחרו המקומות הנכונים לפונקציות השונות ותהיה ברכה בבית.
 
מאחלת לכם את הטריטוריה הנכונה עבורכם!
באהבה נתי.
 
צפוף לכם ? בואו ונראה איך אפשר לשפר 054-2252210

11 תגובות