Jul 25 2015

ניקוי המרחב הפנימי, פייסבוק ופנג שואי

מאת בתאריך 13:58 נושאים כללי,לבריאות,פנג שואי

בעת כתיבת מילים אלו מושבת/חסום/נעול פרופיל הפייסבוק שלי. אינני בטוחה באיזה מונח להשתמש משום שהדבר היחיד שאני בטוחה הוא ששערי הפייס נסגרו הרמטית בפני והסיבה ??? לפייסבוק הפתרונים. מיטב הכוחות עובדים כרגע (הבת שלי) לפענח לַמַה ולהחזיר עטרה למקומה.

(יש האומרים שזה עלול לקחת 7 ימים אבל כבר שבועות רבים חלפו).

אז כמו בכל מערכת יחסים הנגמרת באלימות וכמו במצב של מות אהוב מתקיימים השלבים של התכחשות, זעם, קבלה והאבל.

בתחילה אני עדין בהכחשה. הרי זה לא יתכן! למה שפייסבוק יסגור את הפרופיל שלי?

רגע, מי אני?

הדימוי העצמי שלי הוא כאדם אוהב, אשת קשרי משפחה למופת, אזרחית שומרת חוק, שכנה נעימה, מנומסת, סבלנית, חביבה, טובת לב למדי. ואמנם לצד אלה קיימים מגרעות ולא מעט הלקאה עצמית על חסרונותיי, אבל הבה לא נקלקל עדין את המסיבה.

אז בתחילה לא האמנתי שזה ״באמת״ שאני צריכה לאמת את זהותי ע״י מסמכים רשמיים. סברתי לתומי שמדובר בתקלה וניסיתי לעקוף את ההודעה ע״י ניסיונות חוזרים להיכנס ואפילו החלפת הסיסמה כפי שכתוב בדף העזרה שלהם.

בשלב מסוים בכל צעד וניסיון התחלתי לקבל מסך לבן נקי וחף מכל טקסט או סימן חיים.

בכל מחשב ואביזר…

פניקה קלה כבר החלה להכות בי כאשר נדרשתי ממש לכתובות וטלפונים שהיו שמורים שם במרחבי ספר הפנים וההודעות הפנימיות שלו שקשורים לתפקידים אחרים בחיי.

 

כמו כל בעלי התושייה בדקתי וראיתי שהפרופיל של אישי עובד כתמיד ורק אשתו נעלמה מהמרחב הווירטואלי שלו…

 

ב”ווטסאפ” המשפחתי הודעתי בתמיהה על המצב וקיבלתי תגובת ״באסה״ אחת ועצה או שתים שכבר מוצו.

 

גם הכניסה לדף העסקי שלי נחסמה בו זמנית (אגב לא בפניכם- אם תקישו בתיבת החיפוש בעברית “רפלקסולוגיה”, תגיעו לדף המקסים שלי שבו גם טיפים והצעות).

עכשיו הגיע שלב הזעם. בו אני מוכנה להרוג מישהו, לא חשוב מי, במרחבי האחראים בפייסבוק. בתוך המרחב שלהם אמנם יש טופס עזרה אך הוא בנוי בלופ מהסוג שמחזיר אותך למשבצת שכבר היית בה ובעיקר מפנה לחוקים של עצמם.(?מה?!) חיפשתי ומצאתי שיש לוחמים אמיצים שהרימו ראש נגד התאגיד הרעב הזה אבל קצת קשה במערכה נגדו.

קצת בהומור וקצת בשאט נפש כותב אבי היקר על  “הגירוש” .

Zuck34_fbblue2

http://dangerousminds.net/comments/facebook_i_want_my_friends_back

 

מזל שהתנדבות שלי באליפלט והחג העסיקו אותי ביומיים הראשונים של השבר.

פתאום קלטתי את משמעות החיבור שלי למרחב הזה ושקעתי במחשבות.

בפנג שואי אני מטיפה ללא הרף על ניקוי המרחב שבו אנו חיים. ניקוי וסידור וטיהור. צמצום ובחירה ופינוי פיזי על בסיס שגרתי.

עולם ווירטואלי, האם זה העולם שלי באמת?

והנה בהיכחד העיסוק, האובססיבי משהו, בענייניי האחרים והפצת הפוסטים שלי, נכחתי לפתע איך החיבור והקדשת הזמן היקר שלי סוטים לעיתים קרובות מדי מהדברים החשובים באמת.

גם הבנתי כיצד העולם שלי השתנה. כיצד עולם הידידים הווירטואלי (רוב הידידים אינם וירטואליים כלל, רק מערכת היחסים עימם) מחליף בטוב וברע את המפגש הפיזי.

אני לא מהשופטים שאומרים שזה רע בהכרח. אני מציינת את זה להתבוננות.

גם הבנתי שאני יונקת דרך השיטוט בפייס סיפוק רב מהיכרות של דברים שלולא חברי לא הייתי מגיעה אליהם.

 

בוודאי שלא הייתי מכירה את ״מגן דבורים אדום״ שהקים ידידי יוסי אוד, שהוא בן של חבר בשר ודם של אבא שלי וכך הצטלבו דרכינו בפייס.

 

בוודאי שלא הייתי תורמת ל stand for trees אילולא שמעתי את הפזמון שחיבר הנסיך Ea ( מי שיודע איך אומרים את זה שיגיד לי), אבל השיר שבר את הלב שלי בקינה על הנזק שבכריתת היערות ומיד מצאתי עצמי תורמת 100$ לשתילה של עצים.

לא הייתי מוצאת את עצמי מובילה 2 גורי כלבים זעירים ממודיעין שהיו באומנה אחת, לכפר סבא לאומנה אחרת- אלמלא הייתי נתקלת בבקשה להסעה בפייס.

האם אחזור לפייסבוק?

אבל הבנתי לפתע את מנגנון העצלות הרוחנית שגורמת לי להישאב לפעילות הבלתי מחייבת של הגלישה בפייס במקום להתמסר למשימותיי החשובות באמת – להיות עם עצמי. לשוטט בנבכי נפשי.

לכתוב על פנג שואי אהבתי העיקרית, ועל רפלקסולוגיה העיסוק האהוב השני שלי. להתמקד.

שלב האבל וההשלמה

 השלמתי – כן, אבֵלַה? לא.

בינתיים חברה יקרה העבירה אלי תוצאות של מאבקים שנשאו פרי לקבל את המספרים של סניף התאגיד הישראלי.

בכל מקרה אני לא מבטיחה שלא אנסה להשיג את הפייס שלי בחזרה. דווקא אנסה.

אבל את הפנים האמיתיות והחשובות שלי אני רוצה לראות במראה, ובעיקר במראה המשתקפת מפניהם של אהובי, חברי וכל נפש יקרה באשר היא בחיי.

מזמינה אתכם לניקיון המרחב הפנימי.

ביחד או לחוד.

במחשכים או עם אהוב.

העיקר לחדד ולהבהיר פינות אפלות שאותן מפחיד לגלות…

משם, אחרי החשיפה, כמו קסם, צומח אושר גדול של הכרת עצמי יפה יותר!

 

באהבה. נתי

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “ניקוי המרחב הפנימי, פייסבוק ופנג שואי”

  1. צבי גילבתאריך 25 Jul 2015 בשעה 14:24

    נתי יקרה. אינך צריכה לשלוח לחמך על פני המים כדי שברוב הימים תמצאי אותו. מזמן מצאת אותו בלא הפייסבוק.הוא אמנם משמש איזו מראָה לא תמיד מהימנה, אבל אינדיקטיבית. את הפנים שלך צריך לראות
    live size ואת המסר שלך טוב לשמוע מפיך, כי הוא מאפשר דיאלוג. אשר לפייסבוק אנו אכן עדר כהגדרת אנתוניום את הרומאים בהספד ליוליוס קיסר,אבל הוא הוסיף שזאת הבעיה ולא שקיסר הוא אריה. הוא איננו כזה. אלה אנחנו שהכתרנו אותו בכתר המלכות. בדיוק כמו דברים אחרים.

  2. גרי מנדלסוןבתאריך 27 Jul 2015 בשעה 5:56

    כל כך נכון, נתי

    כמה ימים בלי פייסבוק ופתאום “משתחררות” לך שעות נסתרות – לעשייה, בילוי, קריאה…

    ומצד שני ה”ליקים”, אה הלייקים, ובעברית הליקוקים…. איך אנחנו כמהים וסופרים כמה קיבלנו.

    אז קצת כמו עם עוגות – לדעת כמה זה טעים, מה כן מקבלים ומוצאים – דברים מופלאים,

    אבל במידה, ולא לשכוח – העולם עדיין אמיתי ולא וירטואלי – המטריקס עוד לא כאן!

    בוקר טוב

  3. יוסי כהןבתאריך 27 Jul 2015 בשעה 18:28

    נתי יקרה,
    יופי של מסקנות ותובנות!
    ברכות ואיחולים על ההיתפקחות מפייס בוק! חבל שזה בא מלווה במשבר, אבל לעיתים, אנו צריכים משבר כדי להיתעורר.
    השאלה העקרונית שצריכה להישאל היא למה לבנות את ביתנו על נחלת זרים?
    מן ההתחלה סלדתי מהקונספציה של קיום ובניית התקשורת החברתית שלי על נחלת זרים, שכל מטרתה היא ליצור רווח ממניפולציות שיווקיות של המידע החינמי שהמשתמשים נותנים לה, מידע שהוא פרטי ולעיתים אינטימי, תלוי במידת התמימות, חוסר ידע, מודעות, או טיפשות המשתמשים.

    סלידה גדולה יותר היתה לי מחשיפת מידע פרטי, אפילו טריוילי וחסר משמעות, על פלטפורמה ציבורית. מודה ומתוודה, אני חסיד גדול של פרטיות. מעולם לא היה לי דף אישי בפייסבוק. לחילופין ולצורך כניסות נדירות, יצרתי דף דמי עם שם ומייל בלתי ניתנים לזיהוי.

    לצרכים עסקיים, נוכחות באתרים חברתיים חשובה אך צריכה להיות משנית בלבד לאתר העיסקי, שצריך להיות הבסיס המרכזי לתקשורת. אגב נוכחות בגוגל+, יותר חשובה מפייס בוק, לינק אין וטוויטר ביחד, כי נותנת עדיפות קריטית במכונות החיפוש של גוגל וחברות חיפוש אחרות הקשורות איתה בהסכמי שיתוף פעולה. זהו ״סוד״ גלוי שכמובן גוגל לעולם לא תודה בו.
    שיהיה שבוע ענק!
    יוסי
    ניו יורק.
    נ.ב. לא בטוח אם זה נכון, אבל ראיתי מאמר שטוען שפייסבוק נמצא במגמה של עזיבת משתמשים.
    מקווה שזה נכון. הגיע הזמן להתפקחות, ולתובנה בסיסית של חשיבות הפרטיות. תובנה שנשחקה לחלוטין בתודעת האמריקאים, שרובם עדיין שרוי בתרדמה עמוקה.

  4. אסיה קרוב״צקיבתאריך 01 Aug 2015 בשעה 22:40

    נתי יקרה ואהובה
    לא, עדיין לא סילקו אותי מהרשת … אבל מעניין שגם אני הרגשתי ממש בסוף שבוע זה שניכדתי בה חזק , אכן ישנה חשיפה לזוטות קטנות וטיפים משמחים , וכן יש התוודעות לעוול עצום כאן ושם ישנה חשיפה ליוזמות מענינות .. אבל זה חולף ולא מקרב אותנו לתחומיי העניין והעשייה הממוקדת שלנו והחבלה הגדולה ביותר שהחשפה לעיניי היא שאנשים טןבים ויקרים שניהלתי עימם דיאלוג חברי ומיקצועי מרתק … פיתאום מכיוון שאינם חברים בפייסבוק ואינם רלים להשגה ותיקשורת , פיתאום כמו נושרים ומתרחקים והקשר עימם מיתמוסס … וזוהי אבידה גדולה … שהיא תוצר ברור של הרשתות החברתיות , קשר שאינו זמין לא תיטרח ותעמול עליו …הוי כמה חבל!!

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה