Jan 08 2014

האם פנג שואי יכול למנוע בדידות?

 

התבוננות על דירות שמביאות פוטנציאל של בדידות וכמה פתרונות והצעות לשינוי 

לבד 1

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

לונדון  
לחן וביצוע: חוה אלברשטיין
מיליםחנוך לוין

שלום
אני נוסעת
אני לא רוצה
שתלוו אותי הלאה
לא שיש לי אשליות
בקשר ללונדון
לונדון לא מחכה לי
גם שם אהיה לבד

ואולי זה כבר לכל החיים
להיות לבד

אבל בלונדון יש יותר סרטים
בלונדון יש מוסיקה טובה
בלונדון טלויזיה מצוינת
בלונדון אנשים יותר אדיבים
כך שהייאוש נעשה יותר נוח

אתה מבין?
הייאוש נעשה יותר נוח

אתה מבין
אם למות כמו כלבה
אז לפחות הטלביזיה
תהיה טלביזיה

*

אני באוסטרליה וכידוע אוהבת לערבב את חומרי המציאות כדי להתבונן על דברים מנקודות ראות מרובות. הפעם תפסה את תשומת ליבי תחושת הבדידות העצומה שנתקלתי בה כאן אצל הרבה מאד אנשים שחיים לבד.

לבד ובדידות אינם אותו הדבר. בטוחני שכל אחד מכם חש לא פעם בודד בהיותו מוקף באנשים, וחש לגמרי טוב ומסופק בהיותו לבד.

אבל בדידות כמצב קיומי היא כמו חלודה. בהתחלה זה רק על פני השטח, אח”כ הנגע מחלחל עמוק יותר ויותר עד שהיסודות העמוקים והחזקים נאכלים ומתמוטטים.

עד למצב בלתי הפיך.

למה פתחתי דווקא בשירה הנפלא של חוה אלברשטיין? הרי ממש לא חסרים שירים ופואמות על בדידות ולבד? כי בשירו של חנוך לוין, גאון בהבנת החיים, יש תובנה בסיסית על כך שהבדידות, כמו צרות ורגשות אחרים, הולכים איתנו… גם ועד לאוסטרליה.

אין אפשרות לברוח מהם מבחוץ אלא רק מבפנים.

אבל בכל זאת ולאחר שאמרתי זאת הרי אני כן מאמינה בהשפעתם החיצונית של הדברים שסובבים את האדם, זאת המשמעות של פילוסופיית הפנג שואי.

אז איך רואים בדידות בבית?

חשבתי על כמה סוגי בתים שאפשר לזהות זאת:

הבית הפתוח.

מכירים את הבתים המהממים האלה שנכנסים בדלת ורואים ישר מהכניסה איזה נוף עוצר נשימה?

 אחרי לא מעט לימוד וניסיון ראיתי שאלה בתים שאינם מחזיקים את האנרגיה. עם הרוח גם בורח בן הזוג או בת הזוג. הם רק נטו באוהל לזמן מה.

(זה עלול גם להעיף את הכסף, אבל על שפע נספר בפעם אחרת).

בית יפיפה שאפשר לראות דרכו

בית יפיפה שאפשר לראות דרכו

לכן כן יש צורך במעט קירות. בחציצות. בהפרדה בין פנים לחוץ. בהכלה.

אני אוהבת מאד את הקשר בין גוף האדם ובית ומשתמשת לעיתים קרובות בהמשלה שקשורה לבריאות. לא במקרה. רבים הבתים שמגלים לי את תחלואי הדיירים גם בלי שיספרו זאת.

אז תדמיינו שהגוף שלכם הוא כמו מסננת או מנהרה ללא מעצורים – כל מה שנכנס לא יישאר דקה כדי להזין אותנו. לא אוויר לא שתיה לא אוכל ולא חוויה.

פנים גופנו בנוי על בסיס איברים חלולים ובלוטות. החלולים מובילים והבלוטות מכילות.

המכילות מעבּדות מנקזות ומעיפות לאחר כבוד את הפסולת החוצה.

בית, לעומת מלון, צריך בעבור דייריו הרבה יותר להכיל. לכן עדיף שפתחים לא יהיו זה מול זה ובפרט לא פתחים גדולים. בספרו המקסים של לם קאם צ’ואן המדריך לפנג שואי” יש איורים צבעוניים מקסימים הממחישים לנו את תנועתה המזינה של אנרגיה, כמו משב רוח שמתפתל ומתפשט בתוך חללי הבית, לפני שהיא שיוצאת בדלת הקידמית או האחורית.

בית רכבת

זהו בית עם מסדרון ארוך וממנו יש דלתות שמובילות אל החדרים.

המקרה במידה מסויימת הפוך מהבית הפתוח. הדימוי של המלון מאד רלוונטי : כל אחד לנפשו, אין קשר בין המתגוררים, אין מערכת יחסים בין שכנים לחדר. אם אתרע מזלך לפתוח את הדלת ולהתקל ב”שכן” סביר שתאמר שלום בקול ענות חלושה ותזכר איך קיללת בלילה את הטלוויזיה הרועמת או את חריקותיה הקצובות של המיטה מכות בקיר.

אין חלל שיוצר קשר. אין נושא משותף. מטרות משותפות.

אחד הסרטים המלבבים שאני נהנית לראות שוב ושוב הוא “מלון מריגולד האקזוטי המגולל סיפורם של חבורת בריטים מזדקנים ובעלי מלון בהודו. שחקנים נפלאים ואני ממליצה עליו בחום. המלון הזה על צורתו המיוחדת והפתוחה דווקא מביא דוגמה מופתית להיפך הגמור מבית רכבת אף שהוא מלון.

התארחתי כאן בסידני במסיבה, בבית פרטי גדול מימדים, שתבניתו הייתה כשל רכבת. מהכניסה שבצד הרחוב התארך לו מסדרון ובשני צדדיו חדרים גדולים אחד אחרי השני. לקראת הסוף היה אחד החדרים מטבח ובסוף המסדרון היו שני חדרים גדולים במיוחד. באחד שולחן גדול וממנו הייתה יציאה למרפסת והשני היווה סלון. מלבד דלתות רגילות לא היה קשר בין החדרים. המטבח היה ספון לעצמו. החלק הציבורי של הבית התחבא בחלקו האחורי. שם לדעתי עדיף למקם חדרי שינה. חדרי השינה היו בחלק הקדמי יותר של הבית חשופים לרעשי הרחוב, מכונית הזבל ותנועה לא רכה ושם מומלץ לשים בד”כ את החדרים ה”ציבוריים” – סלון מטבח חדר אוכל ומשפחה.

הבעלים? אה, כמובן. אדם שנראה בודד מאד, אבוד בתוך מסיבתו שלו. חי לו לבד לגמרי בבית הענק הזה. אשתו עזבה. 5 הילדים (!) פרחו מהקן. אין לי צורך לשאול, אין צורך באבחנה מקצועית, אני יודעת שהוא לא בריא באופן מהותי!  למרות האנשים הרבים שסובבו באירוע נראה היה שהוא בבועה מבודדת.  לא שייך….

“בית האלמנה” ועוד.

את זה קשה יותר להסביר. זה בית שבכלל לא “רואים” עליו את פוטנציאל הבדידות או הלבד.

זה קשור במפה האנרגטית שאנחנו עושים ומחשבים בייעוץ. ישנם קומבינציות מספריות שהינם קוד אנרגטי עבורנו שדרכם אנחנו מפענחים את הפוטנציאלים של הבית.

בית האלמנה הוא -בית שחסר בו אגף בכיוון מסוים (צפון מערב) ומשום כך לכאורה חסרה בו האנרגיה הגברית.

יש כמה קומבינציות נוספות שאנחנו יודעים לאמר עליהם שהם חופנים את האפשרויות הבעייתיות הבאות:

-בית של קונפליקטים בין הבעל והאישה.

-בית שבו הבעל / גבר לא יהיה בבית. יתכן שרק יעבוד רחוק ויחסר רוב הזמן, אך גם יש אפשרות שיברח יתגרש או יאלמן את אישתו.

-בית שבו האישה כה דומיננטית שהגבר שלה יברח או לעולם לא יגיע.

אמנם לא באותה כותרת אבל כמובן שגם ההופכי אפשרי -בית שבו הגבר כה דומיננטי שאשה לא תתנחל שם או שתברח.

-בית של סיכסוכים. זה לא בהכרח בין הבעל והאישה, אך זו אנרגיה שמפרידה בין בני הבית באופן עמוק וקשה. זה עלול להבריח בני זוג ילדים, הורים וגם חברים וידידים. שלא לדבר על מצבים קיצוניים שמגיעים לבית המשפט.

ואמנם זאת רשימה אימתנית למדי אך לעידוד עלינו לזכור תמיד תמיד שאין דין בית אחד לבית שני. כל מקרה לגופו ותמיד תמיד מדובר בפוטנציאל שלא בהכרח מתממש – גם בכיווניו החיוביים וגם באפשרויות השליליות.

אבל מה כן מחבר מקשר ומאהב בבית?

יש גורמים הנראים והברורים גם לעין בלתי מקצועית אך עם מעט תשומת לב ומודעות:

  • מגלה טפח מכסה טפחיים :

צריך שיהיו אזורים שהם פרטיים נסתרים מהעין הציבורית. אלה אזורים המאפשרים אינטימיות ותשוקה. חשוב ביותר! שמרו על חלק מהבית לעצמכם בלבד.

בחדר השינה שלנו עומדת ספינת מפרשים יפיפיה שאישי אוהב להראות לאורחיו. בכל פעם שזה קורה אני מתכווצת מעט. זו לא הבושה, חדרנו מקסים, זו תחושת החדירה לטריטוריה הפרטית שלי שגורמת לכך.

  • פתחים מאוזנים:

לדאוג שהפתחים של הבית (דלתות וחלונות, כולל יציאות אחוריות ויציאה לגינה או מרפסת) אינם מנקבים את החלל בצורה מופרזת. (ואם תתחכמו איתי לגבי מה זה מופרז אז אני אענה כמו רופא ילדים: קקי טוב זה בין שילשול לעצירות – האיזון הנכון והנוח!)

כדי שלא יעופו האהובים עם הצ’י העובר.

היה וזה המצב שימו חציצות עדינות: וילון, פריט ריהוט נאה, חצי קיר, אפילו וילון חרוזים יתכון.

  • פינת אוכל או חדר משפחה:

פינה או חדר פעיל וחמים בתחושתו, הנמצא על קומבינצייה נכונה אנרגטית (ע”ע ייעוץ). אם מפת הייעוץ מאפשרת עדיף לבחור בצבעים חמים, בחפצים ואמצעים המעוררים בנו תחושה שמשרה עלינו סל פירות צבעוניים ריחניים ומתוקים, או חיבוקה של אמא המגישה מרק מהביל ומזין.

  • בית עם תכנית לא מוזרה מדי:

לדאבוני, כאשת אדריכל, ראיתי אינספור בתים ותכניות של מתכננים אחרים שבהם האדריכל כל כך רצה לצאת מגדרו ולהיות מקורי ושונה שנוצרה לה פשוט מפלצת בנויה. כזו שאין דרך להתמודד אתה והתיקון מחייב שינוי כה דרסטי שעדיף פשוט לעזוב….

אני אוהדת מושבעת של בתים רבועים או מלבנים לא קיצוניים וכן של בתים בצורת האות ח’ כאשר החלק החלול הינו פטיו או גן שימושי. דגש על שימושי. לפעמים ניתן ליצר פתרונות פשוטים ולא יקרים כדי להשלים אנרגטית צורות לא פשוטות.

אל תלכו שולל אחרי היופי המסנוור של חללים שקופים ופתוחים. הם טובים לגלריה.

האם אתם מוצג? לבד על הקיר? על פדסטל ?

לא ולא!

אנחנו חיים בין הברכה של השמש החושפת לבין ברכתו של הירח המסתיר.

בין התנועה של היום וההצטנפות השקטה של הלילה.

בין הצורך להיות עצמנו לבין הצורך האנושי להיות חלק מהלהקה.

הנה קיבלתם כאן כמה הצעות ורעיונות בחרו ועצבו בקפידה ואזנו את חייכם בעזרת ביתכם.

מאחלת שתהיה לכם שנה אזרחית שמחה ומלאה, זוגיות משפחתיות וחברות.

באהבה, נתי

15 תגובות

15 תגובות לפוסט “האם פנג שואי יכול למנוע בדידות?”

  1. ruthבתאריך 08 Jan 2014 בשעה 10:40

    nati
    what about moving the picture from the bedroom
    ?
    thanks for you sharing

    im also doing fengshui but
    i was studying with shoham

    ruth

  2. ענבל פוגלבתאריך 08 Jan 2014 בשעה 12:55

    איזה מאמר נהדר!
    רלוונטי לכולם, גם לרווקים גם למשפחות גם לזוגות צעירים.
    מזל שדירתי יחסית מרובעת :)
    תודה על כל הטיפים

  3. אלה דורוןבתאריך 09 Jan 2014 בשעה 11:02

    מרתק ומרגיש מאוד נכון אינטואיטיבית
    תודה על הכתיבה היפה

  4. איה רובינפלדבתאריך 10 Jan 2014 בשעה 6:36

    הי !!!!
    איזה מאמר מעלף ומאלף
    כתוב בצורה מרתקת ונקרא בנשימה אחת ושוקקת.
    תודה !!!

  5. ענת חןבתאריך 10 Jan 2014 בשעה 8:38

    מאמר נהדר!
    אהבתי את הקשר בין הבית והמצב הנפשי
    תודה

  6. Drorבתאריך 10 Jan 2014 בשעה 10:16

    וואו! כמה מחשבות רצות לי בראש! מאמר מרתק ומהנה!

  7. נתנאלהבתאריך 12 Jan 2014 בשעה 9:56

    תודה נתי. שמחתי לקרוא אותך.

  8. אורנה מילואבתאריך 12 Jan 2014 בשעה 11:01

    תודה על המאמר היפה המעניין והחם! אורנה

  9. מאירה אורבתאריך 12 Jan 2014 בשעה 11:46

    מעשיר ומחכים
    תודה על המאמר הנהדר

  10. חמדה טלאורבתאריך 13 Jan 2014 בשעה 17:46

    הי נתי, אוסטרליה – נשמע מענין! איזה כיף לשלב בזה גם את הפנג שואי !
    וכרגיל – כיף לקרוא את דבריך.
    חיבוקים,
    חמדה

  11. מיכלבתאריך 13 Jan 2014 בשעה 21:57

    אין עלייך חמודה!
    מביאה איתך אור לכל פינה,
    תהני מהמסע , ותקחי אל ליבך עולם אחר
    מתגעגעת! מיכל

  12. דניאל צ'ידאנסבתאריך 15 Jan 2014 בשעה 17:47

    …עונג … תודה רבה!
    ממש עשה לי לראות סרט תוך כדי הקריאה, מלווה ברגשות ומעורר מחשבות…
    -חשבת להתחיל לכתוב סיפורים או תסריטים?
    מה דעתך על יורט?

  13. שיה מלכיןבתאריך 15 Jan 2014 בשעה 18:36

    נתילה, מאמר מעניין ביותר ומרתק. שילוב נפלא של חוויותייך באוסטרליה עם הפנג שואי. אהבתי!

  14. סימונה בן דורבתאריך 19 Jan 2014 בשעה 12:34

    תודה יקרה על המאמר מלא ההשראה. אהבתי את ההשוואה בין הבית וגופנו.
    תהני באוסטרליה וחזרי בשלום.
    סימונה

  15. עלמהבתאריך 20 Jan 2014 בשעה 20:04

    נתי יקרה,
    קראתי ומאד נהניתי. יפה מושך ומעניין .
    מקווה שהבדידות תחליף את קיומה בזרימה פנג שואית.
    שלך עלמה

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובה